איך להפוך מאדם קורבני לאדם מעשי? זוכרים את החלום של פרעה על שבע פרות שמנות ושבע פרות רזות? הפרות הרזות בלעו את השמנות אבל לא הראו אפילו סימן קלוש שאי פעם הם בלעו פרה שמנה. זה לא רק חלום תנכי זו נטייה אנושית. אנחנו שוכחים את הטוב שהיה לנו לפעמים באופן מוחלט. הצלחות, רגעים של כוח, חסד שקיבלנו או נתנו, נבלעים בתוך קושי ביקורת או תקופה מאתגרת עד שנדמה לנו שלא היה שם שום דבר טוב מלכתחילה. ודווקא את הטוב אנחנו מוחקים מהר מהזיכרון. ואת הטעויות אנחנו זוכרים לפרטי פרטים. העבודה הפנימית דורשת איזון: לא להיתקע על טעויות העבר, אבל כן ללמוד מהן. ולצד זה לשמור בזיכרון טוב טוב את העשייה וההצלחות שלנו. זכירת הטוב זה לא אגו זה מקור אנרגיה שלנו משאב שחייב להישמר שמחזק ומזכיר לנו שאנחנו טובים. פרקטיקה זו בחירה מודעת אז אל תתנו לפרעה שקיים בראש ורוצה להפריע תזכרו את ההצלחות שלכם, את האהבות וכל הטוב שנתתם וקיבלתם. האתגר הוא באמפר, אל תהפכו אותו לדרך חיים. שבוע נפלא